שרית חדד - בלדה לחובש - 09.05.16
מתוך האלבום "שיר וזיכרון" תשע"ו 2016
שרית חדד בביצוע חדש ל "בלדה לחובש" לקראת אלבום 'שיר וזיכרון' 2016 .
קיימות דרכים רבות לספר סיפור: יש את הצד ההירואי, הצד האנושי, הצד של הרוח, מה שהיה- ומה שכבר לא יהיה לעולם. אלבום שיר וזיכרון מורכב מ30 רגעים כאלה, כל אחד הוא עולם ומלואו. כל אחד מייצג עוד מאות סיפורים אחרים. כבוד גדול עבורנו להגיש לכם אותם ולאפשר לכם להתייחד באופן מלא לרגע בעזרת הצלילים, המילים והתמונות.
הביצוע החדש של שרית חדד ל'בלדה לחובש' מביא את השיר, שהפך להמנון חיל הרפואה, מהמקום הגדול- אל המקום האישי.
מי ייתן ונדע ימים טובים, נזכור ולא נשכח.
מילים: דן אלמגור.
לחן: אפי נצר.
עיבוד והפקה מוזיקלית: יעקב למאי.
מילים:
הם התקדמו לאט. הכל היה רגוע.
מעבר לנהר וגומא מרשרש
פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע!
אני כבר בא- ענה לו החובש.
עלינו על מוקש! - צעק אז הפצוע,
אני כאן, לצידך - ענה לו החובש.
ברד של אש ניתך, ברד כבד קטוע,
מעבר לנהר, לגומא הרוחש.
הַשאירו אותי כאן - ביקש אז הפצוע,
עזוב שטויות - ענה לו החובש.
תציל את עצמך - ביקש אז הפצוע.
אני נשאר איתך - ענה לו החובש.
והם נותרו שניהם, והשדה פתוח.
והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש.
אנחנו אבודים - מילמל אז הפצוע,
אחוז בי טוב - ענה לו החובש.
נפצעת גם אתה - מילמל אז הפצוע
עזוב, זה לא נורא - ענה לו החובש.
האש כבדה, כבדה! קשה, קשה לנוע.
רק לא להתייאש, רק לא להתייאש,
אזכור אותך תמיד - נשבע אז הפצוע.
רק לא ליפול - מילמל אז החובש.
שלך עד יום מותך - נשבע אז הפצוע.
היום הוא יום מותי - ענה לו החובש.
פתאום ענן אבק, פתאום עלתה הרוח,
וצל על הקרקע, והוא קרב, רועש.
ניצלנו! הם באים! - ייבב אז הפצוע,
אך לא שמע מילה מן החובש.
אחי, אחי שלי! - ייבב אז הפצוע.
מעבר לנהר הגומא מרשרש,
אחי, אחי שלי
אחי, אחי שלי
אחי!!!
מתוך האלבום "שיר וזיכרון" תשע"ו 2016
שרית חדד בביצוע חדש ל "בלדה לחובש" לקראת אלבום 'שיר וזיכרון' 2016 .
קיימות דרכים רבות לספר סיפור: יש את הצד ההירואי, הצד האנושי, הצד של הרוח, מה שהיה- ומה שכבר לא יהיה לעולם. אלבום שיר וזיכרון מורכב מ30 רגעים כאלה, כל אחד הוא עולם ומלואו. כל אחד מייצג עוד מאות סיפורים אחרים. כבוד גדול עבורנו להגיש לכם אותם ולאפשר לכם להתייחד באופן מלא לרגע בעזרת הצלילים, המילים והתמונות.
הביצוע החדש של שרית חדד ל'בלדה לחובש' מביא את השיר, שהפך להמנון חיל הרפואה, מהמקום הגדול- אל המקום האישי.
מי ייתן ונדע ימים טובים, נזכור ולא נשכח.
מילים: דן אלמגור.
לחן: אפי נצר.
עיבוד והפקה מוזיקלית: יעקב למאי.
מילים:
הם התקדמו לאט. הכל היה רגוע.
מעבר לנהר וגומא מרשרש
פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע!
אני כבר בא- ענה לו החובש.
עלינו על מוקש! - צעק אז הפצוע,
אני כאן, לצידך - ענה לו החובש.
ברד של אש ניתך, ברד כבד קטוע,
מעבר לנהר, לגומא הרוחש.
הַשאירו אותי כאן - ביקש אז הפצוע,
עזוב שטויות - ענה לו החובש.
תציל את עצמך - ביקש אז הפצוע.
אני נשאר איתך - ענה לו החובש.
והם נותרו שניהם, והשדה פתוח.
והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש.
אנחנו אבודים - מילמל אז הפצוע,
אחוז בי טוב - ענה לו החובש.
נפצעת גם אתה - מילמל אז הפצוע
עזוב, זה לא נורא - ענה לו החובש.
האש כבדה, כבדה! קשה, קשה לנוע.
רק לא להתייאש, רק לא להתייאש,
אזכור אותך תמיד - נשבע אז הפצוע.
רק לא ליפול - מילמל אז החובש.
שלך עד יום מותך - נשבע אז הפצוע.
היום הוא יום מותי - ענה לו החובש.
פתאום ענן אבק, פתאום עלתה הרוח,
וצל על הקרקע, והוא קרב, רועש.
ניצלנו! הם באים! - ייבב אז הפצוע,
אך לא שמע מילה מן החובש.
אחי, אחי שלי! - ייבב אז הפצוע.
מעבר לנהר הגומא מרשרש,
אחי, אחי שלי
אחי, אחי שלי
אחי!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה